מעלה בטוב

פרק 48 - איך עושים יצירתיות?

Episode Summary

אליס בארץ הפלאות לפני שנתיים וחצי, בביקור בניו יורק, הלכתי להצגה Then She Fell זו לא בדיוק הצגה אלא יותר חוויה תיאטרלית. אחרת. מבנה בן שלוש קומות בברוקלין. קהל שמנה חמישה עשר אנשים. מהרגע שהוכנסנו למבנה, קיבלו את פנינו אנשים זעופים משהו (כולם היו שחקנים). אנחנו - הפכנו חלק בתסריט, שמבוסס על סיפורו האישי של לואיס קרול (שם עט), מי שכתב את אליס בארץ הפלאות. הסיפור האישי שלו נשזר בדמויות מאליס בארץ הפלאות. פיצלו אותנו בין חדרים שונים. בכל חדר התקיימה סצנה אחרת: משוחקת במחול דרמטי. מצאתי את עצמי לפעמים לבד בחדר מול שחקן יחיד. היו פעמים שחיכיתי בחדר עמוס בפרטי תפאורה, מכתבים. הכל - חלק מהתסריט. הצגה משוגעת בגדול. סיפור משוגע (יש סברה, לפיה, לואיס קרול, או בשמו האמיתי, צ'ארלס לוטווידג' דודג'סון, היה מאוהב באליס, הבת של דיקן אוניברסטת אוקספורד, שבה שימש מרצה למתמטיקה. אליס. למענה כתב את הספר. היא הייתה בת שמונה, עת התאהב. כשמלאו לה שמונה עשרה הוא ביקש את ידה. וסורב). חוויה מרגשת. משובשת. הרפתקנית. כלום לא הומצא מאפס - תסריט, קהל, שחקנים, תפאורה. והכל אחר - הכמות של הקהל, ה"במה" שמחולקת לחדרים, הפיצול של הקהל לסצנות שונות, סיפור המסגרת והספר המוכר מעורבבים זה בזה. י צ י ר ת י ו ת פתרון בעיות בדרך אחרת. פירוק והרכבה מחדש. שיבוש. ג'ורג' לאנד, פסיכולוג אמריקאי, ערך מחקר מאוד מעניין על פני 15 שנה. בשנת 1968 הוא ערך מבחני יצירתיות לילדים בני חמש, ומצא ש-95% מהם בעלי פוטנציאל להיות יצירתיים. הוא חזר על אותו מבחן אחרי חמש שנים, ומצא שאחוז הפוטנציאל בקרב אותם ילדים, כעת בני 10, ירד ל-30%. הוא שב וחזר על המבחן בשנת 1978, ומצא שרק 12% מהילדים בני 15 יצירתיים. עם סיום המחקר, כשהילדים היו כבר בני 20, רק 2% מתוכם נמצאו כבעלי פוטנציאל ליצירתיות. אז מה קרה בזמן הזה? ואיך יצירתיות קשורה לאושר? המחקר מבסס את הקשר בין יצירתיות ואושר - אנשים יצירתיים הם אנשים מרוצים ומאושרים יותר. הם מצליחים לאלתר ולמצוא פתרונות טובים יותר לבעיות, הם יוצרים ערך רב יותר בעבודה, הם הרבה יותר מקוריים, ובעיקר מרגישים משמעות ורלוונטיות. אז איך עושים יצירתיות? איך מחזירים את היכולות מגיל חמש לקדמת הבמה?